מהו טסטוסטרון ומה תפקידו?
טסטוסטרון (Testosterone) – הורמון המין הזכרי העיקרי. מיוצר בכמויות גבוהות אצל הגבר באשכים, בהשפעת ההורמון Luteinizing Hormone (LH) המיוצר בבלוטת יותרת המוח, ואצל האישה, בכמויות קטנות, בשחלות. לטסטוסטרון תפקיד מפתח ביצירת הדחף המיני, הן אצל הגבר והן אצל האישה. הורמון זה גם אחראי על סימני המין המשניים הגבריים:
- שׂיעור הפנים והחזה
- עיבוי הקול
- העלאת מסת השרירים
- עיבוי העצם
- יצירת תאי זרע והדחף המיני
בתחום ההתנהגותי, רמות גבוהות של הורמון זה מובילות לאגרסיביות ותחרותיות, ואילו רמות נמוכות עלולות לגרום לירידה במצב הרוח, דיכאון, עייפות ופגיעה בזיכרון. בתחילת יצירת העובר הזכרי מופרש ההורמון מאשכיו של העובר, והוא משפיע על סימני הזוויג המשניים אצל הגבר. במהלך החיים, הפרשת ההורמון פוחתת מגיל 30 ואילך. מגיל 50 יש ירידה משמעותית בייצורו. אלכוהול, סמים, השמנה וספורט תחרותי מוגזם פוגעים בייצור הטסטוסטרון.
קנאביס, THC ותפקוד מערכת הרבייה הגברית:
ההשפעה של מריחואנה לעומת עשן טבק על מערכת הרבייה הגברית נחקרה לאחרונה על ידי ד”ר חורחה האלק (Jorge Hallak) ועמיתיה בברזיל נמצא כי רמות של רדיקלים חופשיים (ROS) עולות בקרב אנשים שמעשנים קנאביס וטבק. יתר על כן, הפחתה בספירת הזרע, תנועתיות מתקדמת כמו גם מורפולוגיה ושלמות DNA הושפעו מעישון כרוני כבד.
המחקר היה קטן מאוד (24 גברים) והעריך את איכות הזרע רק של גברים שביקשו תמיכה קלינית בפוריות. (1, 2, 3) . התמונה באוכלוסייה הכללית עשויה להיות שונה לחלוטין. דיווח על שימוש בסמים בלתי חוקיים אינה השיטה המהימנה ביותר, במיוחד אצל גברים המבקשים לעבור טיפולי פוריות ותלויים בהחלטת הרשויות. נהפוך הוא, ניתן בהחלט להניח כי גברים אלו לא אמרו את האמת לגבי השימוש בקנאביס או בסמים כדי לזכות בטיפול הפריה. יחד עם זאת, הפחתה של 40% בריכוזי הזרע עשויה להקשות על גברים עם ספירת זרע שכבר נפגעה ולהפוך אותם לפחות פוריים.
מחקר אחר של אותה קבוצת חוקרים מצא גם תגובת אקרוסום לקויה שעלולה להוריד את הפוריות (ACROZOME) – החלק בראש הזרע שפורץ את מעטפת הביצית. לכל קנבינואיד הנקשר ישירות לקולטני CB1 ו CB2 – כגון THC – תהיה השפעה שלילית (לפחות בזמן שהוא נמצא בזרם הדם) על תפקוד מערכת הרבייה הזכרית מכיוון שלמערכת האנדוקנבינואידית יש תפקיד מפקח מודולטורי בציר היפותלמוס – יותרת המוח והגונדות [Hypothalamus Pituitary Gonads HPG].
במחקר הוכח כי THC מוריד את סינתזת הטסטוסטרון [T] באמצעות דיכוי הפעילות האנזימטית של תאי ליידיג באשכים, ובעצם פועל כסוג של הפרעה אנדוקרינית (1) . ככלל ניתן לומר כי THC בריכוזים גבוהים אינו מסייע לבריאות מערכת הרבייה הגברית מאחר ש THC נקשר ישירות לקולטני CB1 ו CB2 וגורם לתגובה מודולטורית ברקמות אלו (היפותלמוס, יותרת המוח, אשך).
עם זאת, מחקרים אלה לא הראו שום שינוי משמעותי ברמות הטסטוסטרון בפלזמה בעת עישון מריחואנה, לכן עלינו להביט על כל המחקר הזה בהקשר הרחב שלו. מסקירה ספרותית עדכנית ניתן לציין כי מחקרים אחדים הראו כי שימוש במריחואנה אינו משפיע על רמות הטסטוסטרון בסרום, בעוד שמחקרים אחרים הראו שכן. יחסי הגומלין בין המערכת האנדוקנבינואידית לציר ה HPG נראים למעשה כנושא מורכב ובעל חשיבות פיזיולוגית מוגבלת באדם.
ממצאים בסיסיים: CBD ומערכת הרבייה הזכרית
CBD אינו נקשר ישירות לקולטני CB1 ו CB2 – לכן השפעותיו חיוביות יותר למערכת הרבייה הגברית מאשר THC מבודד. הפחתת הפגיעה במערכת הרבייה, וזוהי תכונה פרמקולוגית חשובה מאוד בתחילת האלף השלישי.
ככלל, ידוע במחקר כי CBD מאט את ייצור הטסטוסטרון אולם במקביל הוא גם מדכא את המטבוליזם והפירוק (החמצון) של טסטוסטרון בכבד, (4) ואינו מוריד את רמות ה- T בסרום במחזור הדם. למעשה CBD מפעיל אפקט מגן לטסטוסטרון בכבד כתוצאה מעיכוב הפעילות של תת-סוגים מסוימים של אנזים CYP-450 שמפרק את הטסטוסטרון. כאשר הטסטוסטרון מתפרק לאט הוא נותר יותר פעיל במחזור הדם.
נראה כי CBD עשוי להאט את סינתזת ה T בתאי ליידיג, אולם יחד עם זאת הוא אינו מוריד את רמות הטסטוסטרון (T) בסרום ובכך CBD פשוט מאט את תהליך הייצור של T בזמן שהוא בזרם הדם, אבל כאשר ה CBD נעלם אז ייצור ה T חוזר למצב נורמלי. על-פי הידוע היום במחקר לא נגרם נזק לטווח ארוך על ידי CBD.
בנוסף,CBD גם מוריד את רמות הפרולקטין (Prolactin) ומוריד את רמות הקורטיזול (Cortisol) בגוף. זאת השפעה חיובית. אנו שואפים לפרולקטין נמוך יותר וקורטיזול נמוך יותר, שכן שניהם מתואמים הפוך עם רמות של T בסרום. עקה חמצונית גורמת לירידה ברמות הטסטוסטרון בדם.
קנבידיאול (CBD), טסטוסטרון ועקה חמצונית
כדי לשפר באופן טבעי את רמות הטסטוסטרון של הגברים, רוב המומחים ממליצים להתרכז בתיעדוף השינה, בטיפוח תזונה בריאה ומאוזנת, בהשלת משקל עודף, אימון פיזי מתון באופן קבוע, ומציאת דרכים להפחתת עקה בצורה דרסטית.
למערכת האנדוקנבינואידית ישנו גם כן תפקיד באיזון מערכת הרבייה. בתאי הזרע, היפותלמוס, בבלוטת יותרת המוח, בתאי ליידיג וכן בתאי סרטולי של האשך, ניתן למצוא קולטנים לקנבינואידים שיכולים להשפיע על ייצור הטסטוסטרון. ישנן עדויות המציעות כי CBD יכול למלא תפקיד באיזון רמות הטסטוסטרון [T]. הסיבה לכך היא כי ל CBD יש פוטנציאל להאט את ייצור הטסטוסטרון ובמקביל להגביל את פירוקו בכבד.
בנוסף, CBD יכול למעשה לעזור לעורר את ייצור הטסטוסטרון בדרכים אחרות:
CBD מגביל את הייצור של ההורמונים פרולקטין וקורטיזול, שני שליחים עצביים שיכולים להאט את קצב ייצור הטסטוסטרון. הסיבה לכך היא ששני ההורמונים הללו מיוצרים בגוף האדם כתגובה לעקה. לאחר אימון גופני אינטנסיבי, הגוף זקוק לזמן להחלים. הסיבה לכך היא שהקורטיזול משתחרר לאחר פעילות גופנית. אימון הוא סוג של לחץ פיזי המפעיל את אותה תגובת “להילחם או לברוח" (Fight or Flight) כמו לחץ רגשי ועקה.
רמות מוגברות של קורטיזול עשויות להשפיע על בריאות האדם לאורך זמן. רקמות יתחילו להתפרק, חלבונים לא יסונתזו באותה מהירות והגוף לא ימיר כראוי חלבון לגלוקוז. קורטיזול גבוה בדם גם מעכב את התפתחות השרירים ומוביל לעלייה בשומן הגוף.
על ידי הגבלת כמות העקה בחיים, ניתן לעזור לגופנו באופן טבעי לייצר יותר טסטוסטרון.
מנקודת מבט רגשית, הקנבידיאול (CBD) ידוע בהשפעותיו האנטי-חרדתיות (5) .
פירוש הדבר כי אנשים מסוימים עשויים לגלות שהם מרגישים רגועים יותר לאחר שימוש במוצר CBD. מחקרים רבים מצאו כי CBD מהווה תוספת יעילה לתוכניות הטיפול בהפרעות חרדה כלליות. על ידי הגבלת כמות הלחץ הרגשי והעקה, הגוף מייצר יותר T.
לקריאה נוספת על: CBD – סיוע ותמיכה בהתמודדות הפיזית והרגשית היומיומית.
תזונה חשובה מאוד גם כן – מחקר שנערך לאחרונה מצא כי נבדקים המגבירים את צריכת חומצות השומן החיוניות (ESSENTIAL FAs) , הגדילו ושיפרו את תפקוד האשכים, מה שככל הנראה סייע בשיפור רמות ייצור טסטוסטרון ושיפור הפוריות (6).
השפעת הטסטוסטרון אצל האישה
כשמדובר בהורמוני מין, נשים מונעות על ידי אסטרוגן וגברים מונעים על ידי טסטוסטרון. לכולם יש את שניהם – רק שלנשים יש יותר אסטרוגן ואילו לגברים יש יותר טסטוסטרון. טסטוסטרון הוא אנדרוגן, שהוא הורמון מין “זכרי” הממלא תפקיד ברבייה, גדילה ותחזוקה של גוף בריא.
בגופן של נשים, הטסטוסטרון מיוצר בשחלות, בבלוטת יותרת הכליה, בתאי השומן ובתאי העור. באופן כללי, בגופי נשים בערך 1/10 עד 1/20 מכמות הטסטוסטרון בגופם של גברים. אצל נשים, טסטוסטרון משפיע על בריאות העצם, על בריאות השד, על פוריות, על חשק מיני, על המחזור החודשי ועל בריאות הנרתיק. גופי נשים ממירים בקלות טסטוסטרון ואנדרוגנים אחרים שהם מייצרים להורמוני מין נשיים.
הן הנקבות והן הגברים חווים נחשול ראשוני של טסטוסטרון ואסטרוגן (הורמונלי) במהלך גיל ההתבגרות, שנמשך עד גיל הבגרות הצעירה. ייצור זה של הורמוני מין תורם להתפתחות מאפייני מין משניים. אלה כוללים קולות עמוקים ושיער פנים בזכרים וקולות גבוהים יותר והתפתחות שדיים בנשים. רוב הנקבות אינן מפתחות מאפיינים של גברים מכיוון שטסטוסטרון ואנדרוגנים אחרים פועלים באופן שונה בגופן, והופכים במהירות לאסטרוגן. ההבדל העיקרי הוא שבגברים, הטסטוסטרון לא נהפך לאסטרוגן. עם זאת, כאשר גופים נקביים מייצרים כמות עודפת של טסטוסטרון או אנדרוגנים אחרים, גופן אינו יכול לעמוד בקצב ההמרה של T לאסטרוגן. כתוצאה מכך, הן עשויות לחוות וירליזציה (virilization) ולפתח יותר מאפייני מין משניים גבריים, כגון שיער פנים והתקרחות גברית.
ככל שגברים ונשים מזדקנים, גופם מייצר פחות T אך הוא ממשיך למלא תפקיד בשמירה על בריאות וליבידו עבור שני המינים.
רמות נמוכות של טסטוסטרון אצל נשים עשויות לעלות בצורה הטובה ביותר על ידי טיפול בכלל הבעיות הרפואיות או הנפשיות, ולא על ידי נטילת תוספי טסטוסטרון המיועדים לגברים. נשים עם טסטוסטרון גבוה עשויות להפחית את רמות הטסטוסטרון באופן טבעי על ידי שילוב מזונות וצמחי מרפא בתזונה.
CBD, שמוריד את רמות הטסטוסטרון בסרום בשני המינים, יכול לטפל בהפרעות הנשיות הנ”ל הנגרמות על ידי רמות גבוהות מדי של T בסרום. רק גברים בתקופת הרבייה שלהם צריכים להפחית את מינוני ה CBD בעוד שנשים פחות רגישות מבחינה זו. (6)
סיכום – קנאביס, CBD ומערכת הרבייה הגברית
באופן מפתיע, מעט מאוד מחקרים בחנו את ההשפעה הישירה של מריחואנה על פוריות הגבר. ניתן לייחס זאת בעיקר לחקיקה ושיקולים אתיים שהופכים את המחקר לכמעט בלתי אפשרי לביצוע כמחקרים קליניים בבני אדם. גוף הידע הנוכחי הנוגע לנושא זה מורכב בעיקר ממספר מחקרים קודמים בבני אדם ולאחרונה מחקרים בבעלי חיים ובמבחנה. למרות מגבלות אלה, ברור שמריחואנה ותרכובותיה יכולות להשפיע על פוריות הגבר ברמות רבות.
מספר מחקרים ייחסו דה-רגולציה של ציר ה HPG -והפחתה ספציפית בהורמון מפתח כגון הורמון הלוטניזציה [LH – luteinizing hormone] והורמון מגרה זקיק – Follicle-stimulating hormone} [FSH]} אשר, בתורו, יכול להשפיע על טסטוסטרון [T] ועל ייצור זרע. מחקרים אחרים מראים את ההשפעה ההפוכה – עלייה ברמות LH כתוצאה מעישון קנאביס. (6) נראה שמריחואנה יכולה להשפיע על פרמטרים של הזרע ותפקוד הזרע על ידי פעולה באמצעות הקולטנים הקנבינואידים (CB1R & CB2R) וקולטני הוונילואידים [TRPV1-3 – transient receptor potential cation channel].
יתר על כן, בריאות מינית נקשרה גם למריחואנה מכיוון שנראה שיש לה השפעה חיובית על תפקוד הזקפה בגברים. מחקרים חברתיים מצאו שקנאביס הוא אפרודיזיאק יעיל (מעורר חשק מיני), דבר שמרמז על כך שקיים קשר נוסף בין קנאביס ל"חדר המיטות" (in vivo) ממה שאפשר ללמוד במעבדה (in vitro) .
עם השינוי בחקיקה והדה-קרימינליזציה של השימוש במריחואנה ובהתייחס לעובדה שחלק מהמחקרים מדווחים על ממצאים סותרים, יש חשיבות עליונה לבצע מחקרים קליניים נוספים כדי לבחון את השפעות השימוש במריחואנה ביתר פירוט. למרות שמחקרי אנוש כיום מעטים ומוגבלים על ידי אופי התצפית שלהם, ההנחה הקיימת מבססת את הטענה שלשימוש במריחואנה עלולה להיות השפעה מזיקה על פוטנציאל הרבייה הגברי.
מעניין יהיה גם לחקור את ההשפעות של שימוש במריחואנה על מעשני טבק, שכן מחקר שנערך לאחרונה גילה כי מעשני סיגריות נוטים להשתמש גם בקנאביס, בעוד שזכרים מעשני סיגריות בזוגות פוריים הראו נפחי שפיכה נמוכים יותר למרות רמות T גבוהות יותר בסרום (6). נמצאה עלייה בחומציות ה pH וריכוז ה ROS (Reactive Oxygen Species) של נוזל זרע אצל גברים כתוצאה מחשיפה סביבתית לרעלים ותזונה לקויה.
כל הממצאים הללו מדגישים את העובדה שרופאים צריכים לכלול שאלות על השימוש במריחואנה בזמן הערכת פוריות אצל גברים. אנשי מקצוע בתחום הבריאות צריכים בהחלט גם לזכור את הקשר ואת ההשפעה הפוטנציאלית של מריחואנה על פוריות הגבר בעת כתיבת מרשם למריחואנה רפואית.
נכון להיום, מחקר הקנאביס והרבייה נשאר ראשוני, עם תוצאות סותרות וללא מסקנות מובהקות.
אין ספק כי השימוש במריחואנה לצרכי פנאי ולצרכים רפואיים יגבר ויהיה נפוץ עוד יותר בעתיד הקרוב. לאור המעורבות העמוקה של המערכת האנדוקנבינואידית (ECS) בוויסות מערכת הרבייה הגברית וההשפעה הישירה של קנבינואידים אקסוגניים על איזון (הומאוסטזיס) של המערכת האנדוקנבינואידית ומערכת הרבייה. בהחלט יש להמשיך ולבחון את השפעות עישון מריחואנה על מערכת הרבייה בשני המינים.
- MARIJUANA CONSUMPTION HAS A DIRECT DELETERIOUS EFFECT ON SPERMATOZOA BY INCREASING INTRACELLULAR REACTIVE OXYGEN SPECIES LEVELS 20 TIMES MORE THAN TOBACCO SMOKING: REASONS FOR CONCERN ON WIDESPREAD USE
- Marijuana consumption affects the male reproductive health.
- Marijuana smoking and markers of testicular function among men from a fertility centre
- Mechanism for inhibitory effect of cannabidiol on microsomal testosterone oxidation in male rat liver.
- Neural basis of anxiolytic effects of cannabidiol (CBD) in generalized social anxiety disorder: a preliminary report
- Marijuana, phytocannabinoids, the endocannabinoid system, and male fertility
שני מחקרים בהם לא נראה שינוי ברמת הטסטוסטרון בפלזמה:
אנשים רבים פונים למוצרי CBD לצרכי ההתאוששות שלהם לאחר האימון.
CBD זוכה לשבחים על השפעותיו הטבעיות נגד דלקות. הסיבה לכך היא שמן המפ מלא בחומצות שומן חיוניות (אומגה 3, 6) שמציע מגוון יתרונות שלאחר האימון, כמו נגד דלקת, שיכוך כאבי מפרקים ושמירה על העורקים נקיים. המשמעות היא התאוששות מהאימונים בצורה מהירה יותר, הגבלת כמות הלחץ המופעל על הגוף, ובכך לשפר את ייצור הטסטוסטרון.
Analgesic and Antiinflammatory Activity of Constituents of Cannabis Sativa L
כיתרון נוסף, הוכח כי חומצות השומן החיוניות הנמצאות במיצויי קנאביס כמו שמן CBD מסייעות גם הן להגברת ייצור הטסטוסטרון. מחקר בן שנה בספרד שנערך בשנת 2010 בדק את רמות הטסטוסטרון כתוצאה מצריכת שומנים מסוימים. המחקר מצא קשר חיובי בין בליעת שומנים בלתי רוויים כמו אומגה 3 ואומגה 6 לבין ריכוזי הורמון לוטאינציה (LH) . בסופו של דבר, המחקר מצא כי נבדקים המגבירים את צריכת חומצות השומן שלהם ראו עלייה ושיפור בתפקוד האשכים, מה שככל הנראה סייע בשיפור רמות הייצור של הטסטוסטרון שלהם.
Fatty acid intake in relation to reproductive hormones and testicular volume among young healthy men
האם מומלץ להשתמש ב- CBD כדי לתמוך ברמות הטסטוסטרון?
אז מה עלינו לקחת מכל זה? ראשית, חשוב להכיר בכך שתרכובות קנאביס מכל הסוגים הולכות להשפיע על רמות הטסטוסטרון שלך, בעיקר מכיוון שזה יכול להשפיע על הייצור הכולל של ההורמון. שנית, חשוב לזכור שאין עדיין מחקר מעמיק ומקיף ביחסים בין CBD וטסטוסטרון. רוב העדויות מעידות כעת כי השימוש ב- CBD בפעילויות היומיומיות סביר להניח שלא תוביל לעלייה של הטסטוסטרון בגוף. למעשה, יש הטוענים כי היתרונות שיש ל- CBD להציע עשויים להיות בעלי תועלת חיובית נטו על רמות הטסטוסטרון הכוללות.
The Manifold Actions of Endocannabinoids on Female and Male Reproductive Events
Jekyll and Hyde: Two Faces of Cannabinoid Signaling in Male and Female Fertility
Cannabis, Cannabinoids and Reproduction
Current Smoking Is Associated With Lower Seminal Vesicles and Ejaculate Volume, Despite Higher Testosterone Levels, in Male Subjects of Infertile Couples
האם ל CBD יתרונות נוספים אחרים בנושא המיניות?
אין הרבה מחקר עדכני בנושא CBD ויתרונותיו בתחום המיניות, אך ישנם מוצרים חדשים בתחום זה בשוק שנועדו לעזור במצבים הבאים:
אי-תפקוד הזקפה Erectile dysfunction (ED)
על פי מאמר בכתב העת BioMed Research InternationalTrusted Source, מתרגלי איורוודה השתמשו במשך שנים רבות בקנאביס סאטיבה, כדי לשפר את תפקוד השפיכה ואת הביצועים המיניים.
A Review on Plants Used for Improvement of Sexual Performance and Virility
הדרך המדויקת בה CBD עשוי לעזור ל- ED אינה מובנת לחלוטין.
תיאוריה אחת היא ש- CBD יכול לעזור להרפות את כלי הדם ולקדם את זרימת הדם. זרימת דם טובה יותר לאיבר המין יכולה להקל על ED ולקדם יחסי מין לאורך זמן. הבעיה היא שהרופאים לא בדקו באופן ספציפי את השפעות ה- CBD על איבר המין. מחקר קטן שפורסם בכתב העת JCI Insight Trusted Source מצא כי מנה בודדת של CBD סייעה להפחתת לחץ הדם. אולם החוקרים במחקר זה בדקו עורקים שהובילו ללב ולא כאלה שהלכו למפשעה.
לקריאה נוספת בנושא: CBD וטיפול במחלות כלי דם ולב
שימון לקוי
למי שנאבק ביובש וסקס כואב, הוספת חומר סיכה יכולה לשפר את הביצועים המיניים ולהקל על הכאב. יצרני CBD רבים מייצרים חומרי סיכה המשלבים CBD כאמצעי להעצמת ההנאה המינית. הם חקרו את ההשפעות של CBD במריחה על העור כטיפול דרמטולוגי. על פי מאמר משנת 2010 בכתב העת Fitoterapia, ל- CBD במריחה על העור יש השפעה אנטי דלקתית, שעשויה תיאורטית להפוך את המין לנוח יותר. עם זאת, אין מחקרים ספציפיים בנושא CBD ושמנים.
Comparative topical anti-inflammatory activity of cannabinoids and cannabivarins
חשק מיני נמוך
תיאוריה נוספת היא שקנאביס משפיע על התשוקה המינית ישירות במוח. מחקר שנערך ב -2017 בקרב משתמשי הקנאביס מצא כי הקנאביס הפעיל את החלק במוחם של אנשים השולט על עוררות מינית. החוקרים הגיעו למסקנה כי שימוש בקנאביס עשוי להועיל לאנשים עם חשק מיני נמוך.
מידע מקצועי נוסף:
המערכת האנדוקנבינואידית ומערכת הרבייה הזכרית
המערכת האנדוקנבינואידית מתבטאת ברקמות אינטגרליות רבות הקשורות למערכת הרבייה הזכרית. ניתן למצוא אנדוקנבינואידים וקולטני קנבינואידים ברקמת האשכים, כולל תאי סרטולי (Sertoli) ותאי ליידיג (Leydig cells), כמו גם בתאי הזרע. המערכת האנדוקנבינואידית התגלתה גם באזורים של ההיפותלמוס האחראים לשחרור הורמון GnRH, או הורמון משחרר גונדוטרופין, האחראי על הפעלת שחרור של הורמוני יותרת המוח של מערכת הרבייה כמו LH ו- FSH. מכאן נמצא כי המערכת האנדוקנבינואידית קשורה באופן הדוק למערכת הרבייה האנושית.
- Anandamide Activity and Degradation Are Regulated by Early Postnatal Aging and Follicle-Stimulating Hormone in Mouse Sertoli Cells
- The Central Cannabinoid Receptor Inactivation Suppresses Endocrine Reproductive Functions
- Anandamide Modulates Human Sperm Motility: Implications for Men With Asthenozoospermia and Oligoasthenoteratozoospermia
- Endocrine Effects of Marijuana in the Male: Preclinical Studies
- Depression of Plasma Testosterone Levels after Chronic Intensive Marihuana Use
- Acute effects of smoking marijuana on hormones, subjective effects and performance in male human subjects
- Effects of marijuana on testosterone in male subjects
- Effects of Regular Marijuana Use on Sexual Performance
- Effects of Cannabis extract on the response of accessory sex organs of adult male mice to testosterone
- Effects of cannabinoids on testosterone and protein synthesis in rat testis leydig cells in vitro
- Cannabidiol Exerts Sebostatic and Antiinflammatory Effects on Human Sebocytes
- Endocannabinoids and the Endocrine System in Health and Disease
- Effects of Cannabinoids on Testosterone and Protein Synthesis in Rat Testis Leydig Cells in Vitro
המאמרים והתקצירים בכתבה זו תורגמו ועובדו בהובלתו של ד”ר יעקב וקסמן – יועץ מדעי של חברת MOYA ד”ר לאימונולוגיה, פוסט דוקטורנט במעבדה של פרופ’ רפאל משולם באוניברסיטה העברית בירושלים.
התכנים והמחקרים המובאים כאן נועדו לספק אינפורמציה לבעלי עניין ואינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי או מהווים המלצה רפאית מוסמכת.
