CBD ומחלות עיניים

מחלות עיניים

עַיִן היא איבר חישה הרגיש לגלי אור ומשמש על ידי כך לראייה. העין מעבירה למוח מידע על מידת התאורה של הסביבה, ומאפשרת את הראייה. העין האנושית מורכבת באופן בסיסי מעדשה המרכזת את קרני האור על הקולטנים הרגישים לאור, הממירים את האור לאות חשמלי המועבר למוח. מחלות דלקתיות של העין עלולות להופיע כסמן ראשון של מחלה כללית בגוף, או במשולב עם מחלות נוספות כגון מחלות מפרקים. מחלות אלו עלולות לגרום לפגיעה קשה באיכות חיי החולה ולהביא לירידה משמעותית בכושר הראייה.
לפרק הזמן שחולף בין הופעת המחלה לאבחונה המלא ומתן טיפול מתאים, משמעות מכרעת ביכולת התפקודית הכללית ובכושר הראייה הסופית של החולה.
אחת ההתוויות הראשונות לקנביס רפואי הייתה להורדת (IOP (Intraocular pressure בחולי גלאוקומה, ואולם התברר שההקלה הייתה זמנית בלבד וחייבה עישון קנביס לאורך כל שעות היום.
כמו כן התפתחה סבילות להשפעת המריחואנה על הלחץ התוך עיני והחולים נאלצו להעלות את המינון בהדרגה.
כיום, עם כניסתם של מוצרי CBD בטיפות, בקפסולות ובאידוי נפתח עידן חדש של טיפול במחלות עיניים וניתן למצוא דיווחים אנקדוטלים רבים של אנשים המנסים CBD כטיפול עצמי להורדת לחץ תוך עיני והתוצאות מעודדות בהחלט.

חשוב לציין – אסור בשום אופן ליטול שמן CBD בהזלפה לעין!!!

גלאוקומה Glaucoma) Intra ocular pressure – IOP)

עברית: בַּרְקִית. קבוצה של מחלות הפוגעות בעצב הראייה, לרוב קשורות בעליית הלחץ התוך עיני.
ההפרעה השכיחה קשורה בחסימת דרכי הניקוז של הנוזל התוך עיני המצויים בזווית העין (הנוצרת ממפגש שכבת לובן העין והקרנית). ההפרעה בניקוז גורמת ללחץ תוך עיני מוגבר הפוגע בעצב הראייה באזור הדסקה ובמקולה. כתוצאה מכך קטן באיטיות שדה הראייה עד לעיוורון.
קיימים טיפולים תרופתיים וכירורגיים להאטת התקדמות המחלה. מנגנון הפגיעה בעצב הראייה במחלה נגרם כתוצאה מחוסר שיווי משקל בין ייצור הנוזל התוך עיני לבין ניקוזו. הנוזל התוך עיני נוצר בגוף הריסני (Ciliary body) – אחד משלושת מרכיבי ה- Uvea, המצוי בלשכה האחורית של העין, הנוזל נשפך ישירות ללשכה האחורית, עובר דרך האישון ללשכה הקדמית של העין, נאסף על ידי רשת הטרבקולום בזווית העין ומתנקז דרך תעלת Schlemm למערכת הניקוז הורידית.
כ- 30% מהנוזל מתנקז גם דרך מערכת ניקוז אחרת הנקראת המערכת האובאוסקלרלית. כל חסימה של הזווית גוררת עלייה בלחץ התוך עיני ובהמשך לפגיעה בעצב הראייה המתאפיינת בהפרעות ראייה עד כדי עיוורון.
למעלה מ- 60 מיליון בני אדם בעולם סובלים מגלאוקומה, רובם מעל גיל 40.

CBD וטיפול בגלאוקומה
במהלך מחלת הגלאוקומה נמצא שחרור גבוה של השליח העצבי המעורר גלוטמט (Glutamate = Glu) שגורם למות תאי גלגליון ברשתית. Ganglions (צבר של גופי תאים) הקנבינואידים THC ו- CBD מורידים שחרור גלוטמט מתאי עצבים וכך מגוננים על הגנגליון.

כמו כן התברר שהשליח העצבי גלוטמט גורם למות תאים מתוכנן של תאי עצבים ברשתית בשל ייצור מוגבר של היון פרוקסיניטריט (Peroxynitrite) איזומר מבני לא יציב של ניטרט.

נמצא כי גם THC וגם CBD מונעים את יצירת היון פרוקסיניטריט המחמצן, שפוגע בתאים.

(Corneal Neuropathic Pain (CNP

קורניאה היא המכסה השקוף של הרשתית ובתוכו ריכוז גבוה של קצות עצבים תחושתיים. מגע של חפץ זר בקרנית מעורר רפלקס לא רצוני לסגירת העפעף. פגיעה ברשתית מעוררת CNP כאב נוירופתי חזק ביותר הנסבל בקושי.

במחקר נמצא כי בעזרת קנבינואידים פנימיים (ECBs) וחיצוניים (PCBs) קולטנים CB1 ו- CB2 משופעלים ובכך מחלישים את תחושת הכאב. בנוסף לכך הקנבינואידים מחלישים דלקת ומעוררים שחרור אנדורפין. האנדורפין נקשר לקולטנים אופיואידים מסוג MU המרגיעים כאב.

מחקר אחר בדק גרימת נזק פיזי או כימי לרשתית כאשר טיפול מקומי בטיפות עיניים שמכילות CBD הוריד את עוצמת הכאב כפי שנמדד בירידה במצמוץ העין. ניסוי דומה בוצע בחולדות חסרות קולטן CB2 התברר שהקנבידיאול מוריד כאב.

המשמעות של הממצאים הללו היא שמנגנון הפחתת הכאב של CBD לא קשור לקולטני CB2 וכנראה קולטנים או חלבונים אחרים מעורבים בהפחתת הכאב שנצפית עקב טיפול CBD. קישור.

רטינופתיה – בצקת מקולרית על רקע סוכרת Diabetic Macular Edema

מחלת עיניים הנוצרת כתופעת לוואי של מחלת הסוכרת ומוכרת גם כרטינופתיה סוכרתית. הפגיעה בראייה נגרמת בשל זרימת דם מוגברת המייצרת לחץ על כלי הדם ברשתית, אשר מתחילים להפריש נוזל המתעבה במרכז הראייה עד שנוצרת בצקת.

הבצקת המקולרית פוגעת בראייה ומהווה סיכון משמעותי להתפתחות עיוורון. בדיקות שגרה ואבחון מוקדם יוכלו להאט את קצב המחלה. רטינופתיה סוכרתית פוגעת בעיקר בחולים “ותיקים” בסוכרת – מחלה המשפיעה על מערכות הגוף השונות, וביניהן כלי הדם הקטנים בגוף.

ברשתית העין מצויים כלי דם קטנים רבים, אשר נפגעים בעקבות המחלה, נוזלים מתחילים לדלוף מדפנותיהם וגורמים למשקעים. דליפה במרכז הרשתית (מקולה) תגרום להצטברות נוזלים במרכז הראייה ולירידה בחדות הראייה עקב כך.

בשלב מתקדם יותר ייווצרו דימומים בתוך העין, ועם התקדמות המחלה טשטוש הראייה יחמיר עד למצב של אובדן ראייה מלא.
סוכרת היא הגורם הראשי לעיוורון בעולם המערבי. רמות הסוכר הגבוהות גורמות להרס הרשתית ועיוות במבנה של כלי הדם בה.

CBD וטיפול במחלות עיניים – מה קיים כרגע ומה בעתיד

השימוש בקנבינואידים טבעיים או סינתטיים הוא אתגר רפואי גדול בגלל הפרופיל השומני הגבוה של הקנבינואידים, מה שמקשה על שמן הקנביס להתמוסס במים. שמן ומים אינם מתערבבים טוב יחדיו. בעיה ידועה זו היא מרכיב חשוב ורלוונטי בשאלה האם CBD מתאים לטיפול בבעיות עיניים בצורה של טיפות – מאחר ועל הטיפה לחדור את השכבה המימית הממוקמת על הרשתית, על מנת לפעול בתוך העין.
מאז אמצע שנות ה-1970, עישון קנביס עשיר ב- THC הוכיח את עצמו כמועיל להורדת לחץ תוך-עיני (IOP) והרגעת סימפטומים של גלאוקומה, אבל פיתוח של טיפות מבוססות קנבינואידים התעכב בגלל גורם זה של מסיסות בשומן.
היו ניסיונות למהול אחוז מזערי של THC בטיפות של שמן מינרלי והזלפתן ישירות לתוך העין.
נמצא כי הטיפות מרגיעות באופן מידי לחץ דם גבוה אבל תופעות הלוואי של מנה זעירה כל-כך של THC היו כל-כך טורדניות ומעיקות על העין שטיפות אלו לא יכולות לשמש כטיפול יעיל.
כיום הולכות ומתרבות העדויות ממחקרים ומדיווחים אנקדוטלים כי טיפול בעזרת שמן CBD בנטילה דרך מערכת העיכול או באידוי מקלה גם על דלקות עיניים וגם על לחץ תוך עיני.

מחלות עיניים נוספות ש-CBD עשוי לסייע בטיפול בהן:

מחלות עיניים זיהומיות Ocular inflammatory diseases – OID: מחלות דלקתיות המערבות את העין והרקמות שסביבה. מחלות אלו כוללות:

גרענת:
מחלה זיהומית מדבקת של העיניים הנגרמת על ידי הזנים A – C של החיידק ‘כלמידיה טרכומטיס’. השם הלועזי “טרכומה” – ביוונית עתיקה: לא חלק, מחוספס – מתאר את המראה הגרעיני-מחוספס של לחמית העפעפיים בשלב הפעיל של המחלה. המחלה מועברת במגע ישיר עם הפרשות מהעיניים, מהאף ומהגרון של החולים או מגע עם בגדים ומגבות שזוהמו בהפרשות האלה.
הגרענת נפוצה במדינות עם תנאי דיור והיגיינה ירודים.

דלקת הלחמית Conjunctivitis: 
קונג’ונקטיביטיס, המכונה בלשון הדיבור בשם “דלקת עיניים”, היא דלקת בלחמית העין. הלחמית היא קרום שקוף המצפה את לובן העין ואת החלק הפנימי של העפעפיים. זוהי אחת ממחלות העיניים הנפוצות ביותר. היא יכולה להיגרם על ידי נגיף, חיידק, תגובה אלרגית לקרדית אבק הבית, אבקנים, עישון, חומרים נדיפים או כימיקלים שונים. הטיפול במחלה אם היא ממקור וירוס ההרפס סימפלקס הוא באמצעות התרופה אציקלוביר.

בלפריטיס – דלקת עפעפיים:
דלקת עפעפיים נפוצה, לעיתים קרובות כרונית, הנגרמת כתוצאה מתפקוד לקוי של בלוטות שומן זעירות בעפעף. הדלקת מתבטאת בנפיחות, גרוד, כאב ואדמומיות של האזור המודלק. לעיתים קרובות המחלה מופיעה בקו הריסים. לבלפריטיס מספר גורמים, היכולים לפעול יחדיו או לגרום למחלה בנפרד. השכיחים שבהם הם חסימה של בלוטות השומן, כך שחיידקים המתרבים בהן אינם מופרשים, זיהום חיידקי כללי ואלרגיה. 
סביבה יבשה ועתירת אבק מחריפה את המצב, כמו גם היגיינה לא מספקת של העיניים. גורם הזיהום עשוי להיות נגיפי (למשל נגיף ה-VZV שגורם לשלבקת חוגרת), פטרייתי (למשל פטריות מסוג Malassezia שגורמות לסבוריאה דרמטיטיס), חיידקי (למשל מסוג Staphylococcus) או אף טפילי.
לעיתים בלפריטיס נרפאת ללא טיפול, בפרט עם הקפדה על היגיינת העין, אך ברוב המקרים הדלקת מחריפה, ולעיתים מלווה בהפרשה מוגלתית המטשטשת את הראייה ו/או נפיחות כה רבה בעפעף שהמצב מתדרדר עד עיוורון חלקי אם לא ננקט טיפול מתאים. למעט מקרים חמורים שהטיפול בהם מוזנח, לא נגרם נזק לטווח ארוך.

אפיסקלריטיס וסקלריטיס – מחלות דלקתיות של דופן העין:
סקלריטיס היא תהליך דלקתי של הסקלרה הקדמית ו/או האחורית שעלול לערב לעתים גם את האפיסקלרה, הקרנית, האובאה או עצב הראייה. בקרב עד כ-50% מהחולים עם סקלריטיס יש עדות למחלה סיסטמית. אבחנת המחלה מתבססת על אנמנזת החולה, ממצאים אופייניים בבדיקת העיניים ובדיקות הדמיה. אפיסקלריטיס מופיעה בדרך כלל בנשים צעירות או באמצע החיים, אך יכולה להופיע בכל הגילאים. אין סיבה ספציפית להופעתה, אבל זה יכול להיקשר למחלות מערכתיות רבות, בעיקר מחלות מפרקים למיניהן ומחלות אוטואימוניות. 
חולים עם אפיסקלריטיס מתלוננים על הופעה פתאומית של אדמומיות וגירוי. זה מופיע בדרך כלל בעין אחת. אם האדמומיות מופיעה בשתיהן – הדבר מצביע על מחלה מערכתית סמויה. אפיסקלריטיס אינה מסכנת את הראיה, וזו מחלה שמופיעה וחולפת מעצמה.

ההבדל בין סקלריטיס ואפיסקלריטיס:
לעתים קשה להבדיל בין סקלריטיס ואפיסקלריטיס, והאבחנה בין שני המצבים הללו מחייבת אנמנזה ובדיקה מדוקדקת למציאת השכבות המעורבות בתהליך הדלקתי.
אפיסקלריטיס היא אידיופתית במרבית המקרים, לעומת סקלריטיס שבה ניתן למצוא מעורבות של מחלה סיסטמית בקרב עד 50% מהמקרים. באפיסקלריטיס התהליך הדלקתי קל וממוקד לרקמה האפיסקלרלית השטחית, בד”כ ללא מעורבות של רקמות עיניות אחרות. התלונה העיקרית של החולה היא אדמומיות ואי נוחות בעין, זאת בניגוד ל-
סקלריטיס, שבה התלונה העיקרית תהא כאב ורגישות למגע של גלגל העין.

דלקת הענבייה (Uveitis):
שם כללי למחלה המערבת את אחד מחלקי הענבייה (אובאה obea). הענבייה היא החלק הפנימי של העין, המצוי בין לובן העין (סקלרה) לרשתית, ומורכב מהקשתית (צבע העין), הגוף הצליארי (שריר מאחורי הקשתית) והשכבה הדמית (כורואיד – השכבה התומכת ברשתית). 
ישנם שלושה סוגים עיקריים של דלקת הענבייה: קדמית, אמצעית ואחורית. דלקת הענבייה עשויה להופיע כמחלת עיניים עצמאית, או כמחלה משנית המשמשת סימן למחלה כללית אחרת. בדרך כלל, מדובר במחלה דלקתית. עם זאת, כאשר היא מהווה סימן למחלה אחרת, תסמיניה עשויים להופיע ללא התרחשות של דלקת. בדיקות מגוונות מאפשרות לאבחן את המחלה, ובהן הדמיית העין ובדיקת כיח מגורה. מאחר שדלקת הענבייה עלולה לגרום לאבדן ראייה, ישנה חשיבות רבה לאבחון מוקדם של המחלה ולטיפול בה.

עיוורון הנהרות – אונקוצרקיאזיס Onchocerciasis:
מחלה הנגרמת על ידי תולעים טפיליות מסוג אונכוסרקה (Onchocerca volvulus) וגורמת לעיוורון. התולעים חודרות דרך העור ומתיישבות מאחורי העיניים. התולעים מועברות על ידי עקיצה של חרק. המחלה הייתה נפוצה בעיקר במערב אפריקה.

קָטָרָקְט:
(בעברית: יָרוֹד, במקורות גם תְּבַלּוּל) היא מחלה של העין המתבטאת בעכירות של עדשת העין. המחלה היא אחת הסיבות העיקריות לירידה בראייה בעולם המערבי ולגורם העיוורון העיקרי במדינות מתפתחות.

סרטן העין:
מונח המתאר סוגים שונים של גידולים המתרחשים בחלקים שונים של העין. סרטן זה מתרחש כאשר תאים מתחילים לגדול ללא בקרה ויוצרים מסה הנקראת גידול. הגידולים מתחלקים לשני סוגים: גידול שפיר (לא סרטני) או גידול ממאיר (סרטני, יכול לשלוח גרורות לחלקים שונים של הגוף). שני סוגי מחלות הסרטן הנפוצות המתפשטות באמצעות גרורות אל העין הם סרטן השד וסרטן הריאות. 
קיימים מספר סוגים של סרטן העין: מלנומה של הענביה (הנפוץ מבין הסוגים השונים), לימפומה תוך עינית, רטינובלסטומה (מחלת סרטן נדירה עיני ילדים), מלנומה של הלחמית, קרצינומה של עפעף וגידול של בלוטת הדמעות.

רטינובלסטומה: 
סרטן של תאי רשתית העין (רטינה) המופיע בדרך כלל אצל ילדים מתחת לגיל 5. בעולם המערבי זהו אחד הסרטנים עם אחוזי הריפוי הגבוהים ביותר (כ-95%). קיימים שני סוגים של המחלה: רטינובלסטומה הנובעת מפגם תורשתי ורטינובלסטומה לא תורשתי. בסוג הגנטי מבחינים בין רטינובלסטומה מורשת (כשיש היסטוריה של המחלה במשפחה) לבין רטינובלסטומה ספורדית (כשהמחלה מופיעה ללא רקע משפחתי). בשני שלישים מהמקרים רק עין אחת מושפעת (רטינובלסטומה יוני-לטרלית) ובשליש הנותר, מתפתחים גידולים בשתי העיניים (רטינובלסטומה בי-לטרלית). מספר וגודל הגידולים משתנה מחולה לחולה. מיקום, גודל וכמות הגידולים נלקחים בחשבון כשבוחרים את סוג הטיפול למחלה. מוטציה בגן RB1 gene על כרומוזום מס’ 13 הוא הגורם לרטינובלסטומה. הקוד הגנטי המצוי בכרומוזומים, מכתיב לתא את סוגי החלבונים שעליו לייצר ואת רמת התבטאותם בתא.

פגיעה בגן הזה תגרור פגיעה בחלבון הקושר את פקטור השיעתוק, E2F. החלבון הקושר את E2F, מונע ממנו להיקשר ל DNA ולשעתק גנים הקשורים לחלוק התא. פגיעה בחלבון זה גורמת לחוסר בקרה על תהליך השעתוק ולבסוף מתבטא בגידול סרטני.

מבנה גלגל העין האנושי:

לובן העין Sclera – זוהי השכבה החיצונית ביותר של גלגל העין המשמשת כמעין מעטפת של האיבר.
הקרנית Cornea – זוהי רקמה שקופה ודקה הבנויה מחמש שכבות ידועות. תפקידה לשבור ולאסוף את קרני האור הנכנסות לעין כדי שימוקדו על ידי העדשה ויפלו על הרשתית בצורה מושלמת.
הקשתית Iris – נמצאת מאחורי הקרנית. הקשתית היא טבעת של שרירים, ובמרכזה נמצא חור האישון (הדומה לצמצם המצלמה). תפקיד הקשתית הוא לשלוט בכמות האור שנכנס לעין.
האישון Pupil – כאמור, אישון העין הוא למעשה חור במרכז הקשתית המאפשר מעבר אור לכיוון הרשתית דרך העדשה.
העדשה Lens – נמצאת מאחורי הקשתית והאישון. העדשה בנויה שכבות שכבות בצורת בצל. היא יכולה לשנות את עובייה על ידי השרירים הריסניים (ciliary muscles), ובכך היא משנה את רמת השבירה של קרני האור.
הגוף הזגוגי Vitreous Humour – חומר קרישי שקוף, מבוסס מים, הממלא את החלל שבין העדשה לבין הרשתית (האזור האחורי), ומיועד להגן על תאי האור הרגישים מפני מגע ישיר עם הסביבה.
הרשתית Retina – נמצאת בחלק העמוק ביותר של העין. עליה מתרחשת ההמרה של גלי האור לזרמים חשמליים שמועברים למוח.
עצב הראייה Optic Nerve – אוסף האקסונים של תאי הגנגליון ברשתית מתנקזים במרוכז דרך אזור הדיסקה האופטית (הכתם העיוור) ומשם ממשיכים לגרעין הברך הצדי במוח.
הגוף הריסני Ciliary Body – נמצא בהיקף של העדשה, ומכיל את השריר הריסני Ciliary Muscle אשר גורם לתזוזה של העדשה – לצורך כיוון המוקד. בנוסף, אחראי הגוף הריסני על ייצור נוזל ה-Aqueous Humour המזין את העדשה והקרנית.

.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

מאמרים נוספים:

×
×

עגלת קניות

עמליה רוזנבלום מתפעלת מהשפעותיו של ה-CBD בכתבה מרתקת באתר הארץ:

5/5